הכרעת דין בתיק ת"פ 3763-09

הרקע וההליך

1.                   הנאשם מואשם בעבירות של הסגת גבול ואיומים בכך שביום 3.4.09 בשעה 13:00 ברח' קתרוס 17 במעלה אדומים הוא איים על אדווה בר-אל כהן (להלן - " אדווה") כשאמר לה שיחתוך את פניה בסכין, בעודו מחזיק בידו "שפכטל". אדווה הזעיקה למקום את אמה, נגה כהן חזן (להלן: " נגה"), אשר ביקשה מהנאשם להתרחק מבתה, אך בתגובה איים הנאשם כי ירצח את נגה, נכנס לגינת ביתה ברחוב קתרוס 17, עמד ליד דלת הכניסה כשבידו השפכטל, ונופף בו לעברה תוך שאמר לה כי ירצח את ילדיה.

2.                   בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו, וטען כי לא איים על אדווה או על נגה, ולא החזיק שפכטל בידו, אלא לכל היותר נופף בידו, וכפר כי נכנס לגינת המתלוננת נגה ואיים עליה.

ראיות המאשימה

3.                   המתלוננת 1, אדווה, בתה של המתלוננת נגה, שכנת-הנאשם, העידה כי הגיעה עם בעלה לבקר את הוריה סמוך לחג הפסח ה-3.4.09 בהיותה בהריון. בעלה אביתר, ניקה את הרכב, ואדווה שהביאה לו מהבית שקית, ראתה את הנאשם עומד לצד דלת הרכב ולא נותן לבעלה שיושב ברכב לצאת (ראה עמ' 11 ש' 1-4 לפרו'), היא היתה מודעת לסכסוך ארוך השנים בין הנאשם למשפחתה, ושמעה את הנאשם מדבר על הוריה, לא רצתה לערב בו את בעלה (ראה עמ' 11), לכן ביקשה מבעלה להפסיק לדבר עם הנאשם, להיכנס הביתה, ובעודה מתקרבת לבעלה, נתקלה בנאשם בשל צמידותו לרכב. הנאשם שאחז בידו שפכטל, אמר לה לא לגעת בו, אדווה הבהירה לו כי אין בדעתה לגעת בו, בפרט לאור היותה שומרת מסורת (ראה עמ' 11 ש' 7-9 לפרו'), אך הנאשם הגיב באיום כי יחתוך את פניה, ואדווה שנבהלה מתגובתו ואיומיו, במיוחד נוכח היותה בהריון, רצה חזרה לבית הוריה והזעיקה את אמה:

"הוא היה עם כלי כמו שפכטל, כלי עבודה חד, ואמר לי תיזהרי שאני לא אחתוך לך את הפנים. אני נכנסתי לפחד היסטרי, גם כי לא היה לי מרחב לזוז, ממש פחדתי עלי ועל העובר, היתה לי תינוקת בבטן, נבהלתי מאד ורצתי לבית לקרוא לאמא שלי, אני יודעת שהיא מודעת לסכסוך ולא רציתי שבעלי יקח חלק, אמרתי לו שאני מאד מפחדת וקראתי לה לבוא. אמא שלי עלתה וביקשה ממנו שיעזוב אותנו, ושילך".

                                                                             (ההדגשות שלי א.ז.)

ראה: עמ' 11 ש' 11-14 לפרו'.

אדוה גם העידה כי כשנגה הגיעה לרכב, לאחר חילופי דברים בין נגה לנאשם, איים הנאשם על נגה כי יחתוך גם אותה ויהרוג את אחד מילדיה, כשהוא מרים לעברה את השפכטל, ונכנס לגינתה:

" אני רק זוכרת שהוא אמר לה תיזהרי שאני לא אחתוך גם אותך, שאני לא אהרוג לך את אחד מהילדים, ונכנס לתוך הגינה של ההורים שלי שזה שטח פרטי כבר, לא החנייה, זה ממש כבר בית פרטי של ההורים. ביחס לאוטו, אני חושבת שאמא שלי ניגשה בהתחלה ליד השער ואח"כ עמדה בגינה והמשיכה לדבר איתו בזמן שאני שותקת ומבוהלת מאד, פוחדת על התינוקת. ואז הוא אמר לה את זה, ברגע שאמר לה את זה, אמא שלי המשיכה לדבר איתו, הוא בא לתוך הגינה כאילו לעשות משהו, החזיק את הכלי ואמר תיזהרי והרים את היד בלי לגעת בה פיזית. הוא היה קרוב אליה, זו גינה לא גדולה, הוא היה בערך במרחק של כמטר (מדגימה).

ב"כ המבקשת (צ"ל "המאשימה" א.ז.) : אציין שהעדה מציגה תנועה מאיימת עם הגוף של הרמת היד.

ת. שכן שעבר וראה מה קורה, ביקש מיעקב תצא מפה, וכשהוא ראה שהוא לא עוזב את המקום אז הוא החזיק אותו ואמר לו תצא מכאן. ממש החזיק אותו, כמו חיבוק כזה. הם מתפללים יחד בבי"כ אז הם מכירים".

                                                                                                          (ההדגשות שלי א.ז.)

ראה: עמ' 11 ש' 15-25 לפרו'.

אדווה שהיתה בהריון, העידה כי בשל חששה לחייה ולחיי התינוק, היא פחדה להגיש תלונה, אך לאחר שהגיעה ניידת משטרה שהוזעקה למקום והשוטרים שוחחו עמה, החליטה לבסוף להגיש תלונה.

4.                   המתלוננת 2, הגב' נגה כהן חזן, העידה כי הגיעה לרכב לאחר שבתה אדווה הזעיקה אותה, וכי מזה 9 שנים היא סובלת מהתנהגותו הברוטאלית של הנאשם ואף הגישה נגדו כבר 20 תלונות וצו הרחקה. מאחר וחששה מהסלמת האירוע, פנתה תחילה לנאשם בבקשה כי 'ירד' מחתנה, אך הנאשם הגיב באיום כי יחתוך את פרצופה, כנוהגו מזה שנים לאיים במשפט מסוג זה, תוך שנופף לעברה בשפכטל שאחז:

"אמרתי לנאשם אני מבקשת ממך: "רד מהחתן שלי ורד מהאנשים שנכנסים אליי" משום מה, היה לו שפכטל ביד, אני לא יודעת מה עשה איתו, אולי התעסק בדברים אחרים אבל אני ראיתי את זה, ואמר, אם תמשיכי... אני אחתוך לך את הפרצוף. זה משפט שאני שומעת 8 שנים. זה הדיבור והסגנון שלו..."

...

" ש: כשדיבר ואמר שיחתוך לך את הפנים, איך החזיק את השפכטל?